דף מידע על בטיחות בגז למחנאות
דף מידע חשוב! על בטיחות בשימוש בגז מחוץ לבית
נתחיל:)
גזיות, כירות גז, גרילים ומוצרי גז נוספים, משתמשים בארץ בגז בישול מסוג בוטן (Butane), שהינו נטול צבע (שקוף), נטול ריח, דליק ביותר ולכן גם עשוי להיות מסוכן בשימוש לא נכון. על פי התקנות, גז הבישול מגיע כשהוא מעורבב עם גז נוסף בעל ריח חריף. זאת כדי שנוכל לדעת במידה ותהינה דליפות.
גז הבישול כבד מן האוויר ולכן במקרה של דליפה יאגר על הקרקע.
גז הבישול אינו דליק ללא חמצן! אבל חמצן יש באוויר ואוויר יש בכל מקום, לכן אנו נצא מנקודת הנחה, שגז הבישול תמיד דליק ובעל פוטנציאל סיכון ולכן תמיד ננהג בו בזהירות! נעצור לעת עתה בהסברים וניתן שני כללי יסוד בבטיחות גז: הראשון: כאשר אנו עובדים עם מתקן גז כל שהוא (כיריים, גריל, גזייה.....) תמיד נוודא שהאיזור מאוורר כראוי כדי לייצר תנועת אוויר, שעשוייה לדלל את ריכוז הגז בעת דליפה! השני: אם יש חשש שמתקן גז כלשהוא אינו עובד כשורה, נעצור את העבודה ונקרא לטכנאי גז מוסמך!!! לא כל אחד! הוא חייב להיות מוסמך!!! (אנחנו לא טכנאי גז, אבל מכירים כמה כאלה אם תצטרכו).
על פי התקנות, ישנה ההגדרה מיוחדת עבור גז למחנאות. הרשויות הגדירו שבתחום זה, מיכל הגז הגדול ביותר, המותר הינו 5ק"ג גפ"מ (גז פחממני מעובה) במיכל יעודי. לכן מבקומות כמו החנות שלנו, תוכלו למצוא רק מיכלי 5ק"ג או פחות. מיכלי 12ק"ג או גדלים ביתיים אחרים מחוייבים בהיתר ואחסנתם שונה גם כן. גם צורת השימוש אצל הצרכן הסופי, שונה. למשל, על פי התקנות, אין להכניס למרפסת מיכל שעולה על 5ק"ג גפ"מ. אז אילו מיכלים יש בתחום המחנאות ומה השימוש בהם:
המיכל הנפוץ ביותר והזול ביותר הוא מיכל 190ג"ר נקירה. מיכל זה הוא סטנדרטי במדינות רבות ומשמש מיכל תיקני יעודי לגזיות בעלות מנגנון חירור המיכל. מכאן שמו. תהליך חיבור המיכל לגזיה פשוט מאוד, אך מחייב הסבר קודם. את ההדגמות לחיבורי המיכלים נעביר בסדרת סרטוני הבטיחות שנמצאים בשלבי עריכה. לכן נעלה אותם רק בעתיד הקרוב. בגדול, למיכל מסוג זה אין ברז, או שסתום או כל חיבור אחר, שהוא חלק מהמיכל עצמו, אלה שבחלקו התחתון של ברז הגזייה היעודית נמצא נוקר חלול (מעין קשית חדה (תחשבו על קשית של טרופית)), ומסביבו טבעת גומי, אשר נצמד למיכל, אוטם אותו ואז יוצר בו חור. בגזייה תקנית ואיכותית אין כל סכנה בתהליך החיבור. הגז אינו יוצא מהמיכל, כל עוד ברז הגזייה סגור. אח חשוב לדעת, ישנן לא מעט גזיות ש"בזכותן" יצא לסוג זה של גזיות שם נרדף לגזיות לא בטיחותיות ומסוכנות ולא בצדק. אלה גזיות מסוג מסויים בדרך כלל, בהם הנוקר ארוך מעומק הגומייה האוטמת, מה שיוצר חירור המיכל לפני אטימת האיזור המיועד לחירור. השימוש בגזיה מסוג זה מסוכן ביותר. במקרה כזה תמיד ישתחרר גז עד אטימה מלאה של המיכל. בדרך כלל ישתחרר המון גז ולעיתים. אפילו עם נהדק את הברז מאוד, עדיין עשוי להשתחרר גז. אם יש בידיכם גזיות נקירה, בעלות פעמון פלסטיק ובסיס פעמון(פתח כניסת המיכל לגזיה) מתברג, יכל להיות שהגזיה מסוכנת. נשמח שתביאו אותה לחנות לבדיקה.
מיכלי 220 גרם לכירה ניידת (נראים כמו מיכל ספריי), נפוצים מאוד בארץ ובעולם. מיכל בעל שסתום לחיץ והוא מגיע עם מכסה שמסייע להגן מפני לחיצת סרק ובכך לשחרר גז ללא בקרה. בארץ משתמשים במיכלים אילו בעיקר במבערים\ מלחמים ידניים וכירות גז ניידות. חלק ממכשירי הגז הללו משתמשים בחיבור סיבובי וחלקם בחיבור מסוג הצמדה, עם ידית מנוף, שמקדמת את שסתום המיכל לכיוון הברז ומייצרת הצמדה מלאה וזמינות גז לעבודה. בניגוד למיכלי הנקירה מהפוסט הקודם, אותם אי אפשר לנתק עד סיום הגז במיכל. את מיכלי ה- 220גרם אפשר וגם רצוי מאוד לנתק בתום השימוש. לאחר מכן יש להחזיר את מכסה השסתום. נעצור שנייה את ההסבר על המיכלים ונעבור למידע כללי בנוגע לבטיחות בגזיות. כל מכשיר גז שמגיע לארץ מחוייב בתקינה. לצערנו ישנם בשוק לא מעט מוצרים שלא עברו ביקורת של מכון התקנים ומהווים סיכון פוטנציאלי למשתמש בהם ולסביבתו. חשוב לבדוק את תקינות הכירה לפני השימוש בה. אם לא נעשה במכשיר שימוש קודם, כדאי מאוד להבין איך משתמשים בו ומצידינו, נשמח להדריך אתכם בחנות, כשירות וללא עלות.
נחזור למיכלים. לפני חיבור מיכל למכשיר הגז, אנו נבדוק את תקינות המיכל. כלל המיכלים החד פעמיים, הם בעלי דופן דקה ולכן חלודה משמעותית על גבי המיכל יכולה להחליש את המבנה שלו ובכך ליצור שחרור גז לא מבוקר מדופן המיכל. דבר זה, בעת השימוש במכשיר גז ובלהבה גלויה, עלול ליצור פיצוץ ופגיעה משמעותית בגוף וברכוש. לצערנו, היום, לפי מיטב הבנתנו וידיעתנו, אין מקום מוסדר ונגיש על מנת להשליך מיכלי גז ולהיפתר מהם בצורה בטוחה ומבוקרת. מיכלים רבים נזרקים לאשפה כאשר הם אינם ריקים לחלוטין ועשויים לסכן עוברים ושבים.
הדרך היחידה המומלצת לרוקן מיכלים, היא להשאיר את מתקן הגז דולק עד כיבויה המוחלט של האש. ישנם מצבים בהם גז אינו יוצא מהמיכל, בשל ברז תקול או שסתום תקול. במצבים אילו, אפילו שיש גז במיכל, הוא עשוי להחשב בטעות כריק. לכן בכל מצב לא ברור, אתם מוזמנים להגיע אלינו ואנו נסייע לפתור את הבעיה בבטחה!
לסיכום פוסט זה, נעבור על כמה נקודות בטיחות חשובות ביותר:
לפני השמוש במיכל יש לוודא את תקינותו.
אסור להשאיר מיכל בשמש ישירה. המיכלים מיועדים לאחסנה בטמפרטורה מירבית של 50 מעלות צלסיוס וחשיפה ישירה לשמש עשויה לשנות את מבנה המיכל, בשל הגברת הלחץ במיכל שנוצר מהתרחבות הגז בחום.
מאותה הסיבה אסור להשאיר מיכל ברכב. בחודשי הקיץ, הטמפרטורה בתוך רכב עשוייה להגיעה אף ל-70 מעלות צלסיוס.
במיכל 220גרם, יש להוציא את המיכל מהמכשיר בסוף השימוש, להחזיר את פקק ההגנה ולאחסן במקום מאוורר.
לפני השלכה לפח, יש לרוקן את המיכל לחלוטין! או להעבירו אלינו.
אסור לנקב מיכל כדי לוודא שהוא ריק, ניקוב בכלי מתכתי יכול ליצור ניצוץ ופיצוץ.
היום נדבר על סוג המיכלים השני הנפוץ ביותר בארץ (הראשון הוא מיכל 190רגם נקירה) ואחד הנפוצים ביותר בעולם. מיכל הברגה עם שסתום 230 ו450 גרם. את המיכלים האלה נמצא בדרך כלל מחוברים לסוגים שונים של גזיות מתקפלות, קבועות, אלפיניות (ספיידר) וגם במספר גרילים ניידים. מבחינת השימוש, זהו המיכל הנוח ביותר ובפער גדול. את המיכל הזה ניתן להרכיב ולנתק לפי הצורך, מה שמיצר גמישות לוגיסטית גדולה. שסתום המיכל פנימי ולכן גם מוגן משחרור גז אקראי בלחיצה. כדי לייצר מעבר גז לברז, נהייה חייבים להבריג את המיכל לברז עד לאטימה מלאה. אז היכן פה הסיכונים. הראשון שבהם הוא שאנשים שלא עברו הכשרה, יכולים בטעות להבריג את המיכל חזק מידי ובכך לקלקל את השסתום, מה שיכל ליצור שני מצבים: האחד, שהשסתום לא יוכל להיסגר (המיכל פתוח קבוע) ולכן לא נוכל לנתק את המיכל עד גמר הגז (המיכל הופך למיכל דמוי נקירה) במקרה זה נצטרך לרוקן את המיכל לגמרי לפני החלפתו. אם ננסה לנתקו ישתחרר גז רב ועלול ליצור סיכוי ממשי. המצב השני הוא שהשסתום נסגר לגמרי ולא משנה מה נעשה, הוא לעולם לא ישחרר יותר גז ואז נצטרך להביא אותו אלינו. לא נזרוק מיכל כזה לפח. מצב זה עשוי להוות סיכון ממשי לחיי אדם. ידידי, לא צריך עכשיו להיכנס ללחץ ולפסיק להשתמש בגז, פשוט צריך לעבוד בצורה מושכלת. לפני שימוש במכשיר גז חדש שווה לקבל הדרכה. אנחנו בטרגט מרימים את הכפפה ומעבירים הדרכות שימוש במכשירי גז המוגשות כשרות וללא עלות (אפילו אם המכשיר לא נקנה אצלינו!!!). שווה להגיע להדרכה ולעבוד בצורה בטוחה. כבר היו לא מעט תאונות בשל שימוש לא מושכל בגז בשנים האחרונות! הסיכונים האחרים דומים לסיכונים בשאר המיכלים: חשיפה לחום או שמש ישירה, מיכל חלוד, או בעל פגם אחר. שתי נקודות אחרונות: הראשונה, אחסנה. תמיד נאחסן גז במקום מאוורר, כדי שאם תיווצר דליפה, הגז יתנדף ולא יהווה סיכון. השנייה. לא לשכוח להרחיק מיכלים מידיהם של ילדים!!!
גזיות, כירות גז, גרילים ומוצרי גז נוספים, משתמשים בארץ בגז בישול מסוג בוטן (Butane), שהינו נטול צבע (שקוף), נטול ריח, דליק ביותר ולכן גם עשוי להיות מסוכן בשימוש לא נכון. על פי התקנות, גז הבישול מגיע כשהוא מעורבב עם גז נוסף בעל ריח חריף. זאת כדי שנוכל לדעת במידה ותהינה דליפות.
גז הבישול כבד מן האוויר ולכן במקרה של דליפה יאגר על הקרקע.
גז הבישול אינו דליק ללא חמצן! אבל חמצן יש באוויר ואוויר יש בכל מקום, לכן אנו נצא מנקודת הנחה, שגז הבישול תמיד דליק ובעל פוטנציאל סיכון ולכן תמיד ננהג בו בזהירות! נעצור לעת עתה בהסברים וניתן שני כללי יסוד בבטיחות גז: הראשון: כאשר אנו עובדים עם מתקן גז כל שהוא (כיריים, גריל, גזייה.....) תמיד נוודא שהאיזור מאוורר כראוי כדי לייצר תנועת אוויר, שעשוייה לדלל את ריכוז הגז בעת דליפה! השני: אם יש חשש שמתקן גז כלשהוא אינו עובד כשורה, נעצור את העבודה ונקרא לטכנאי גז מוסמך!!! לא כל אחד! הוא חייב להיות מוסמך!!! (אנחנו לא טכנאי גז, אבל מכירים כמה כאלה אם תצטרכו).
על פי התקנות, ישנה ההגדרה מיוחדת עבור גז למחנאות. הרשויות הגדירו שבתחום זה, מיכל הגז הגדול ביותר, המותר הינו 5ק"ג גפ"מ (גז פחממני מעובה) במיכל יעודי. לכן מבקומות כמו החנות שלנו, תוכלו למצוא רק מיכלי 5ק"ג או פחות. מיכלי 12ק"ג או גדלים ביתיים אחרים מחוייבים בהיתר ואחסנתם שונה גם כן. גם צורת השימוש אצל הצרכן הסופי, שונה. למשל, על פי התקנות, אין להכניס למרפסת מיכל שעולה על 5ק"ג גפ"מ. אז אילו מיכלים יש בתחום המחנאות ומה השימוש בהם:
המיכל הנפוץ ביותר והזול ביותר הוא מיכל 190ג"ר נקירה. מיכל זה הוא סטנדרטי במדינות רבות ומשמש מיכל תיקני יעודי לגזיות בעלות מנגנון חירור המיכל. מכאן שמו. תהליך חיבור המיכל לגזיה פשוט מאוד, אך מחייב הסבר קודם. את ההדגמות לחיבורי המיכלים נעביר בסדרת סרטוני הבטיחות שנמצאים בשלבי עריכה. לכן נעלה אותם רק בעתיד הקרוב. בגדול, למיכל מסוג זה אין ברז, או שסתום או כל חיבור אחר, שהוא חלק מהמיכל עצמו, אלה שבחלקו התחתון של ברז הגזייה היעודית נמצא נוקר חלול (מעין קשית חדה (תחשבו על קשית של טרופית)), ומסביבו טבעת גומי, אשר נצמד למיכל, אוטם אותו ואז יוצר בו חור. בגזייה תקנית ואיכותית אין כל סכנה בתהליך החיבור. הגז אינו יוצא מהמיכל, כל עוד ברז הגזייה סגור. אח חשוב לדעת, ישנן לא מעט גזיות ש"בזכותן" יצא לסוג זה של גזיות שם נרדף לגזיות לא בטיחותיות ומסוכנות ולא בצדק. אלה גזיות מסוג מסויים בדרך כלל, בהם הנוקר ארוך מעומק הגומייה האוטמת, מה שיוצר חירור המיכל לפני אטימת האיזור המיועד לחירור. השימוש בגזיה מסוג זה מסוכן ביותר. במקרה כזה תמיד ישתחרר גז עד אטימה מלאה של המיכל. בדרך כלל ישתחרר המון גז ולעיתים. אפילו עם נהדק את הברז מאוד, עדיין עשוי להשתחרר גז. אם יש בידיכם גזיות נקירה, בעלות פעמון פלסטיק ובסיס פעמון(פתח כניסת המיכל לגזיה) מתברג, יכל להיות שהגזיה מסוכנת. נשמח שתביאו אותה לחנות לבדיקה.
מיכלי 220 גרם לכירה ניידת (נראים כמו מיכל ספריי), נפוצים מאוד בארץ ובעולם. מיכל בעל שסתום לחיץ והוא מגיע עם מכסה שמסייע להגן מפני לחיצת סרק ובכך לשחרר גז ללא בקרה. בארץ משתמשים במיכלים אילו בעיקר במבערים\ מלחמים ידניים וכירות גז ניידות. חלק ממכשירי הגז הללו משתמשים בחיבור סיבובי וחלקם בחיבור מסוג הצמדה, עם ידית מנוף, שמקדמת את שסתום המיכל לכיוון הברז ומייצרת הצמדה מלאה וזמינות גז לעבודה. בניגוד למיכלי הנקירה מהפוסט הקודם, אותם אי אפשר לנתק עד סיום הגז במיכל. את מיכלי ה- 220גרם אפשר וגם רצוי מאוד לנתק בתום השימוש. לאחר מכן יש להחזיר את מכסה השסתום. נעצור שנייה את ההסבר על המיכלים ונעבור למידע כללי בנוגע לבטיחות בגזיות. כל מכשיר גז שמגיע לארץ מחוייב בתקינה. לצערנו ישנם בשוק לא מעט מוצרים שלא עברו ביקורת של מכון התקנים ומהווים סיכון פוטנציאלי למשתמש בהם ולסביבתו. חשוב לבדוק את תקינות הכירה לפני השימוש בה. אם לא נעשה במכשיר שימוש קודם, כדאי מאוד להבין איך משתמשים בו ומצידינו, נשמח להדריך אתכם בחנות, כשירות וללא עלות.
נחזור למיכלים. לפני חיבור מיכל למכשיר הגז, אנו נבדוק את תקינות המיכל. כלל המיכלים החד פעמיים, הם בעלי דופן דקה ולכן חלודה משמעותית על גבי המיכל יכולה להחליש את המבנה שלו ובכך ליצור שחרור גז לא מבוקר מדופן המיכל. דבר זה, בעת השימוש במכשיר גז ובלהבה גלויה, עלול ליצור פיצוץ ופגיעה משמעותית בגוף וברכוש. לצערנו, היום, לפי מיטב הבנתנו וידיעתנו, אין מקום מוסדר ונגיש על מנת להשליך מיכלי גז ולהיפתר מהם בצורה בטוחה ומבוקרת. מיכלים רבים נזרקים לאשפה כאשר הם אינם ריקים לחלוטין ועשויים לסכן עוברים ושבים.
הדרך היחידה המומלצת לרוקן מיכלים, היא להשאיר את מתקן הגז דולק עד כיבויה המוחלט של האש. ישנם מצבים בהם גז אינו יוצא מהמיכל, בשל ברז תקול או שסתום תקול. במצבים אילו, אפילו שיש גז במיכל, הוא עשוי להחשב בטעות כריק. לכן בכל מצב לא ברור, אתם מוזמנים להגיע אלינו ואנו נסייע לפתור את הבעיה בבטחה!
לסיכום פוסט זה, נעבור על כמה נקודות בטיחות חשובות ביותר:
לפני השמוש במיכל יש לוודא את תקינותו.
אסור להשאיר מיכל בשמש ישירה. המיכלים מיועדים לאחסנה בטמפרטורה מירבית של 50 מעלות צלסיוס וחשיפה ישירה לשמש עשויה לשנות את מבנה המיכל, בשל הגברת הלחץ במיכל שנוצר מהתרחבות הגז בחום.
מאותה הסיבה אסור להשאיר מיכל ברכב. בחודשי הקיץ, הטמפרטורה בתוך רכב עשוייה להגיעה אף ל-70 מעלות צלסיוס.
במיכל 220גרם, יש להוציא את המיכל מהמכשיר בסוף השימוש, להחזיר את פקק ההגנה ולאחסן במקום מאוורר.
לפני השלכה לפח, יש לרוקן את המיכל לחלוטין! או להעבירו אלינו.
אסור לנקב מיכל כדי לוודא שהוא ריק, ניקוב בכלי מתכתי יכול ליצור ניצוץ ופיצוץ.
היום נדבר על סוג המיכלים השני הנפוץ ביותר בארץ (הראשון הוא מיכל 190רגם נקירה) ואחד הנפוצים ביותר בעולם. מיכל הברגה עם שסתום 230 ו450 גרם. את המיכלים האלה נמצא בדרך כלל מחוברים לסוגים שונים של גזיות מתקפלות, קבועות, אלפיניות (ספיידר) וגם במספר גרילים ניידים. מבחינת השימוש, זהו המיכל הנוח ביותר ובפער גדול. את המיכל הזה ניתן להרכיב ולנתק לפי הצורך, מה שמיצר גמישות לוגיסטית גדולה. שסתום המיכל פנימי ולכן גם מוגן משחרור גז אקראי בלחיצה. כדי לייצר מעבר גז לברז, נהייה חייבים להבריג את המיכל לברז עד לאטימה מלאה. אז היכן פה הסיכונים. הראשון שבהם הוא שאנשים שלא עברו הכשרה, יכולים בטעות להבריג את המיכל חזק מידי ובכך לקלקל את השסתום, מה שיכל ליצור שני מצבים: האחד, שהשסתום לא יוכל להיסגר (המיכל פתוח קבוע) ולכן לא נוכל לנתק את המיכל עד גמר הגז (המיכל הופך למיכל דמוי נקירה) במקרה זה נצטרך לרוקן את המיכל לגמרי לפני החלפתו. אם ננסה לנתקו ישתחרר גז רב ועלול ליצור סיכוי ממשי. המצב השני הוא שהשסתום נסגר לגמרי ולא משנה מה נעשה, הוא לעולם לא ישחרר יותר גז ואז נצטרך להביא אותו אלינו. לא נזרוק מיכל כזה לפח. מצב זה עשוי להוות סיכון ממשי לחיי אדם. ידידי, לא צריך עכשיו להיכנס ללחץ ולפסיק להשתמש בגז, פשוט צריך לעבוד בצורה מושכלת. לפני שימוש במכשיר גז חדש שווה לקבל הדרכה. אנחנו בטרגט מרימים את הכפפה ומעבירים הדרכות שימוש במכשירי גז המוגשות כשרות וללא עלות (אפילו אם המכשיר לא נקנה אצלינו!!!). שווה להגיע להדרכה ולעבוד בצורה בטוחה. כבר היו לא מעט תאונות בשל שימוש לא מושכל בגז בשנים האחרונות! הסיכונים האחרים דומים לסיכונים בשאר המיכלים: חשיפה לחום או שמש ישירה, מיכל חלוד, או בעל פגם אחר. שתי נקודות אחרונות: הראשונה, אחסנה. תמיד נאחסן גז במקום מאוורר, כדי שאם תיווצר דליפה, הגז יתנדף ולא יהווה סיכון. השנייה. לא לשכוח להרחיק מיכלים מידיהם של ילדים!!!